"ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע." (בראשית א, ז) כשהעתיקים הביטו בשמים, הם חשבו שהשמים עשויים ממים. באופן טבעי, הם דאגו שהמים התולים מעל לראשם ייפלו ויטביעום. כך זה אירע בסיפור נח. היום, המבט המודרני של סוף העולם אינו ממוקד בטביעה; סוף העולם יותר מסתבר מאש מאשר ממים. בכל אופן הסיפור של נח מניח גם על אש: ה' לא ייתן שהמצב הרע ביותר יקרה. כך אין סיבה לדאוג.
“And he divided the water under the sky from the water above the sky.” (Genesis 1:7) When the ancients looked up at the blue sky, they thought it was made of water. Naturally, they were anxious that the water hanging above their heads might fall and drown them. That's why this happens in the story of Noah's Ark. Today, apocalyptic visions aren't centered around drowning; the end of the world is more likely by fire than water. However, the story of Noah applies to fire just as well as water: God won't let the worst-case scenario happen, so there's no point worrying about it
